החלטה בתיק בש"א 180896/07

1.         בפני בקשה להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ.

2.         עסקינן בתובענה שעילתה פרסום לשון הרע שהוגשה על ידי התובע, כנגד אשתו של אחיו  - גיסתו (להלן: "הנתבעת"). התובע טוען כנגד הנתבעת כי האמירות שנאמרו מפיה ביום 15.9.07 בתחנת המשטרה בבת ים, שם התייצבו התובע ואשתו, לאחר שהתובע נקרא להגיע ע"י אחיו, בעקבות סכסוך שהתעורר בין אחיו לאשתו, היא הנתבעת, אשר בגינו הוגשו תלונות הדדיות במשטרת ישראל.

3.         כידוע, שני תנאים מצטברים, לסמכותו של בית משפט לענייני משפחה לדון בתובענה אזרחית.

(1)        התנאי הראשון - קיומה של תובענה אזרחית שהגיש אדם נגד בן משפחתו.

(2)        התנאי השני -     עילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה.

4.         אשר לתנאי הראשון, טוען התובע כי הנתבעת, הנשואה לאחיו, אינה עונה להגדרת "בן משפחה", בהתאם להגדרת מונח זה בסעיף 1 (2) לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן:"החוק").

לגישת הנתבעת, הנתבעת הינה רעיית אחיו של התובע ומשכך, עפ"י סעיף 1 (2) (ו) לחוק, המדובר ב"ענייני משפחה". כמו כן, לטענתה, התובע עצמו, הגיש ביום 25.1.07 תביעה כנגד הנתבעת בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (תמ"ש 62791/99) ועל כן, הוא מושתק מלהעלות טענת העדר סמכות לביהמ"ש לענייני משפחה.

4.1)       עפ"י הגדרת סעיף 1 לחוק:

"..."ענייני משפחה"...

(2) תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לעניין פסקה זו-

"בן משפחתו"-...

(ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו";

4.2)       אין מחלוקת כי נתבעת 1 הינה בת הזוג של אח התובע.

בסעיף 1 (2) (ו) לחוק הוגדר כ"בן משפחה" - אחיו... של בן זוגו" של התובע. אמנם, לא צוין היפוכו של כיוון, היינו "בן זוגו של אחיו", אך עובדה זו אינה מנתקת בפועל ובחיים את הזיקה האמיתית בין אנשים אלה ואת יחסי המשפחה והקרבה המשפחתית השוררים ביניהם.

4.3)       בעניין זה יפים דברי כב' השופטת א' זיסקינד בתמ"ש (י-ם) 1317/98 בש"א 1445/98 פלוני ואח' נ' אלמונית, תק-מש 98 (2) 172:

"...כפי שבכ"א מהסעיפים הקטנים (א-ו) בנפרד, יש התייחסות נפרדת וספציפית לצדדים שבאותו מישור בלבד (כמעין פרנטלה), ללא היפוך הכיוון,... לפיכך המלים "בן זוגו" המופיעות בסיפא לס"ק (ב), (ג), (ו), אמנם מתייחסות לבן הזוג, אך בתוך המישור הספציפי של אותו בן משפחה, כשלאותו מישור נוספים גם בני הזוג. ואולם אין בתוספת זו כדי  לשלול  את  היחס  הדו-סטרי  המתבקש  והקיים  בפועל ביחסי המשפחה בזיקה

הדדית שקיימת בין שני בני משפחה מסויימים, שהרי היחס בין אח לאחות הוא אותו היחס שבין האחות לאח ומדובר ביחס דו כיווני זהה ושווה מכל הבחינות...  פירוש בו יהיה כיוון חד סטרי איננו עולה עם תכלית החוק ומטרתו, ויש בו כדי לגרום עיוות דין וחוסר צדק עם אותם בני משפחה כשבפועל רק לאחד מהם במשוואה תהא זכות לפנות לביהמ"ש לעניני משפחה, בעוד שמהשני תימנע זכות זו. בכך אין כל הצדקה, הגיון וסבירות. כשמדובר באותם הצדדים ממש, ובאותה מערכת יחסים במשפחה תהא זו אפליה להעניק רק לאחד מאותם צדדים שעומדים ממש משני צידי המתרס זכות תביעה. אין מקום, צורך הצדקה או הגיון להפלות אף אחד מבני המשפחה כשמדובר באותו "בן משפחה" מאותה זיקה וקשר, או להקנות לאחד מהם זכות יתר, ויש לתת לחוק פרשנות נכונה מאוזנת וצודקת, באופן שהמחוקק אכן הכיר בזכות התביעה של כל אחד משני צדי המתרס ומטעם זה ממש לא הגדיר באף אחד מהמישורים את היפוך הכיוון".

4.4)       בענייננו, אותו יחס משפחתי שקיים בין הנתבעת לתובע, אילו היתה הנתבעת התובעת (שהיא כן מוכרת עפ"י החוק, ללא עוררין), מתקיים כאשר התובע תובע אותה, מתוקף אותו קשר משפחתי הדדי.